החורף הגיע ואיתו התכנסות. מבחינתי זה זמן מצויין לעבוד על דברים חדשים. בינתיים אני רוצה לספר לכם קצת על ההיסטוריה של הקטורת.
מהיום שהאדם גילה את האש הוא הבין שצמחים שונים מריחים אחרת כשנשרפים.
עם הזמן האדם גילה צמחים שמריחים טוב ומשרים אווירה טובה. הקשר בין האדם לצמחים הארומטיים היה הדוק והצמחים תפסו מקום חשוב בעולם הרוח והדת, קשר שהלך והתרופף עם הדורות.
בכל תרבות עתיקה היה איזשהו צמח מקומי שהיו שורפים במקומות הקדושים שלרוב שימשו להעלאת קורבנות, בשביל לטהר את הריחות והאווירה. הקופאל אצל האצטקים והמאיה. מרווה, ארז וסוויטגראס אצל הלקוטה בצפון אמריקה. סנדלווד בהודו ולבונה ומור (בין השאר) בבית המקדש וכל אגן המזרח התיכון וצפון-מזרח אפריקה. כמובן שהיו עוד תרבויות ועוד צמחים ארומטיים.
מאז ועד היום מדליקים קטורת לאווירה רגועה, ריח נעים והרמוניה, מעבר לשימושים טקסיים- דתיים או לא. בספר 'ריח גן עדן' (ע''י אברהם אופיר שמש, הוצאת בר אילן) מדובר רבות בתפקידי ריחות שונים במנהגים שונים ביהדות- כמו למשל השימוש בהדס להבדלה של יום שבת. ספר מרתק שסביר שאוסיף עליו בפוסטים עתידיים עוד, אבל כרגע רק אציין שבעבר היו שימושים רבים בצמחים ארומטיים, בשלל צורות, סיבות, מנהגים והלכות.
הריח הפך לסמל הקשור לרעיונות, רגשות, מרחב תודעתי, אמונות והשקפת עולם, מעבר לפירוש הפשוט של הריח- החומר עצמו. (זה לגמרי חומר לפוסט שלם בהמשך) חוש הריח נותן לנו אסוציאציות ותובנות- למשל לפי הריח נדע אם החלב החמיץ, אם הפרי בשל ומתי הייתה לנו חוויה נעימה שקשורה ביסמין וכו'.. ואפילו חז''לנו אמרו שחוש הריח הוא היחיד שמזין את הנשמה, מכיוון שהוא החוש היחיד שלא נפגע בחטא הקדמון.
בתמונה, קופאל דולק אצלי בבית.
כל הקטורות שלי מיוצרות בעבודת יד, מחומרים טבעיים בלבד.
מאחל לכולם שנה אזרחית חדשה טובה ומיטיבה, מלאה בברכה, אהבה, עשייה וריחות טובים.
מהיום שהאדם גילה את האש הוא הבין שצמחים שונים מריחים אחרת כשנשרפים.
עם הזמן האדם גילה צמחים שמריחים טוב ומשרים אווירה טובה. הקשר בין האדם לצמחים הארומטיים היה הדוק והצמחים תפסו מקום חשוב בעולם הרוח והדת, קשר שהלך והתרופף עם הדורות.
בכל תרבות עתיקה היה איזשהו צמח מקומי שהיו שורפים במקומות הקדושים שלרוב שימשו להעלאת קורבנות, בשביל לטהר את הריחות והאווירה. הקופאל אצל האצטקים והמאיה. מרווה, ארז וסוויטגראס אצל הלקוטה בצפון אמריקה. סנדלווד בהודו ולבונה ומור (בין השאר) בבית המקדש וכל אגן המזרח התיכון וצפון-מזרח אפריקה. כמובן שהיו עוד תרבויות ועוד צמחים ארומטיים.
מאז ועד היום מדליקים קטורת לאווירה רגועה, ריח נעים והרמוניה, מעבר לשימושים טקסיים- דתיים או לא. בספר 'ריח גן עדן' (ע''י אברהם אופיר שמש, הוצאת בר אילן) מדובר רבות בתפקידי ריחות שונים במנהגים שונים ביהדות- כמו למשל השימוש בהדס להבדלה של יום שבת. ספר מרתק שסביר שאוסיף עליו בפוסטים עתידיים עוד, אבל כרגע רק אציין שבעבר היו שימושים רבים בצמחים ארומטיים, בשלל צורות, סיבות, מנהגים והלכות.
הריח הפך לסמל הקשור לרעיונות, רגשות, מרחב תודעתי, אמונות והשקפת עולם, מעבר לפירוש הפשוט של הריח- החומר עצמו. (זה לגמרי חומר לפוסט שלם בהמשך) חוש הריח נותן לנו אסוציאציות ותובנות- למשל לפי הריח נדע אם החלב החמיץ, אם הפרי בשל ומתי הייתה לנו חוויה נעימה שקשורה ביסמין וכו'.. ואפילו חז''לנו אמרו שחוש הריח הוא היחיד שמזין את הנשמה, מכיוון שהוא החוש היחיד שלא נפגע בחטא הקדמון.
בתמונה, קופאל דולק אצלי בבית.
כל הקטורות שלי מיוצרות בעבודת יד, מחומרים טבעיים בלבד.
מאחל לכולם שנה אזרחית חדשה טובה ומיטיבה, מלאה בברכה, אהבה, עשייה וריחות טובים.
